שיווק ופרסום לרשתות עם סניפים

המטה והסניפים צריכים חלוקת עבודה ברורה

ברשת, מה שלא הוגדר נופל בין הכיסאות: מנהל סניף מעלה מבצע בעיצוב משלו, השעות בגוגל לא עודכנו בחג, וביקורת שלילית נשארת בלי מענה שבועיים. המטה צריך להחזיק את המותג, את ספריית התוכן ואת התקציב, והסניפים צריכים כלים פשוטים ומסלול ברור לבקשות. אנחנו מתחילים בחלוקה הזו, כי בלעדיה כל קמפיין נשען על הזיכרון של אנשים.

הפרופיל בגוגל הוא חלון הראווה של כל סניף

מי שמחפש סניף קרוב רואה קודם את הפרופיל בגוגל: שעות, ביקורות, תמונות וכפתור ניווט. לכל סניף צריך פרופיל מאומת ומעודכן, ולרשת עם עשרה סניפים ומעלה גוגל מאפשרת אימות מרוכז. הביקורות הן חלק מהעבודה: עונים לכולן ומבקשים ביקורת מכל הלקוחות. לפי המדיניות של גוגל אסור לבקש ביקורות רק מלקוחות מרוצים, ואסור לתת תמורה על ביקורת.

תוכן אחד שעובד בכל הסניפים

הידע הכי טוב של רשת נמצא אצל העובדים בשטח. בטכנו טסט, רשת ארצית של מכוני בדיקת רכב שחוגגת 50 שנה, בנינו מערכת תוכן שנשענת על הבודקים עצמם: מה בודקים לפני קנייה, ואיך מזהים סימנים של תאונה. התוכן היה טוב מספיק כדי שיד2 ביקשו לקדם אותו אצלם. תוכן כזה משרת את כל הרשת, ולצדו מוסיפים תכנים לסניפים ולשירותים מסוימים.

קמפיין לפי אזור, תקציב לפי סניף

קמפיין ארצי אחד מוציא את התקציב בכל הארץ באותה מידה, גם באזורים שבהם הסניפים כבר מלאים. נכון יותר לבנות קמפיין לכל אזור, עם רדיוס סביב הסניפים ומסר שמתאים להם: סניף חדש צריך היכרות, וסניף ותיק צריך תזכורת או סיבה לחזור. התקציב זז בין האזורים לפי מה שהמדידה מראה.

מודדים כל סניף בנפרד

דוח ארצי מסתיר את מה שהמטה צריך לדעת: איזה סניף מביא לקוחות ואיזה נשאר מאחור. לכל סניף מגדירים מקורות נפרדים: קישורים מתויגים, טופס שמזהה את הסניף, ונתוני השיחות והניווטים מהפרופיל בגוגל. ככה רואים אם הבעיה בשיווק, או בשירות ובשעות הפעילות.