הצ'קליסט ליום צילום: איך יום אחד נותן חודש של תוכן

העיקרון: מתכננים אחורה, מלוח התוכן

רוב ימי הצילום נכשלים לפני שהם מתחילים, כי מצלמים “חומר” ואז מחפשים מה לעשות איתו. הסדר הנכון הפוך. קודם מחליטים מה צריך לצאת בחודש הקרוב: אילו רילסים, אילו פוסטים, אילו מודעות ואיזה סרטון ארוך. אחר כך מפרקים כל אחד מהם לסצנות, ומקבצים את הסצנות לפי מקום. רק אז יש לוח צילומים, ורק אז יש יום צילום שמשתלם.

הכלכלה פשוטה. לפי אקסטרא, צילום של שלושה עד ארבעה סרטונים ביום אחד עולה בערך כמו סרטון וחצי, כי ההכנה, הצוות והלוקיישן משולמים פעם אחת. לפי The List, יום של צלם סושיאל כולל בדרך כלל עריכה של כשישה סרטונים. ככל שהתכנון טוב יותר, המספר גדל.

הדוגמה: יום הצילום ל-Yango Deli

יום צילום אחד, שבעה סרטונים, שלושה לוקיישנים, בין 08:00 ל-13:00. ככה הוא נראה בלוח:

שימו לב לשלושה דברים. הסדר הוא לפי מקום, לא לפי סרטון: סצנת הפתיחה של סרטון אחד מצולמת ליד הראיון של סרטון אחר, כי שניהם בדארק סטור. השחקנים מגיעים בשעות שונות, כל אחד רק לסצנות שלו. ובסצנה אחת צילמנו רק את הפתיחה ואת תמונות המעבר, כי השאר הופק אחר כך ב-AI ריאליסטי מתוך הפריימים האמיתיים. מה שלא נכנס ללוח, לא קורה.

שלושה שבועות לפני

• לוח תוכן לחודש הקרוב. רשימת הפוסטים, הרילסים והמודעות, עם המסר של כל אחד. בלי זה אין מה לצלם.
• תסריטים קצרים. לכל רילס שלוש שורות: הוק, גוף, קריאה לפעולה. לסרטון ארוך תסריט מלא. אם הבריף עוד לא קיים, תבנית הבריף עושה את העבודה.
• מי מצטלם. עובדים, מנהלים, שחקנים, לקוח שמסכים. שמות, טלפונים, זמינות. ואישור מצולם של כל מי שמופיע.
• לוקיישנים. איפה כל סצנה קורית, מה צריך לפנות, האם צריך אישור. סיור מקדים או עשר תמונות מהטלפון.

שבוע לפני

• רשימת שוטים מסודרת לפי לוקיישן. כל שוט בשורה: מה רואים, מי, כמה גרסאות (אנכי, אופקי, קאט קצר), וכמה זמן.
• לו״ז של היום. שעת הגעה והקמה, זמני מעבר, הפסקות. ל-Yango Deli תכננו 35 דקות למעבר מהדארק סטור לבית הקפה, וזה מה שלקח.
• אביזרים וקניות. מוצרים, שקיות, בגדים, שלטים. מי מביא מה.
• מי מאשר במקום. איש קשר אחד עם סמכות, שנמצא או זמין בטלפון כל היום.

יום לפני

• אישור אחרון לכל המשתתפים, עם השעה שבה הם צריכים להיות ומה ללבוש.
• מזג אוויר, אם מצלמים בחוץ, ותוכנית חלופית.
• סוללות, כרטיסי זיכרון, רישיונות מוזיקה, קובץ הלוגו ברזולוציה מלאה.
• הדפסה של הלו״ז ושל רשימת השוטים. הטלפון של המפיק נגמר בדיוק כשצריך אותו.

על הסט

• מצלמים כל סצנה בשתי גרסאות לפחות. אנכית לרילס ואופקית לאתר או ליוטיוב, ועוד קאט קצר של שלוש שניות שישמש כהוק או כמודעה.
• ההוק קודם. לפי עקרונות ה-ABCD של גוגל, תשומת הלב נקנית בשניות הראשונות. מצלמים את הפתיחה כשהאנשים טריים, לא בסוף היום.
• המותג בפריים, לא בכרטיס הסיום. חולצה, שלט, מוצר, צבעים. מיתוג מוקדם ולעיתים קרובות, כמו שגוגל מנסחת את זה.
• שוטים משלימים ותמונות מעבר. עשר דקות בסוף כל לוקיישן לצילומי אווירה, פרטים ותמונות שישמשו עריכה או השלמת AI. אלה השוטים שתמיד חסרים בעריכה.
• מסמנים בלוח מה צולם. שוט שלא סומן יחזור אתכם לסט בשבוע הבא.

אחרי

• גיבוי כפול של חומרי הגלם באותו יום.
• עריכה לפי לוח התוכן: קודם מה שעולה השבוע.
• כתוביות לכל רילס, כי בפיד צופים בלי קול.
• בנק: מה נשאר לא ערוך, ומתי משתמשים בו. יום צילום טוב משאיר חומר לחודש הבא.

הטעויות שחוזרות

מצלמים בלי לוח תוכן ומקבלים “חומר יפה” שאין לו מקום. מזמינים את כל המשתתפים ל-08:00 ואז חצי מהם מחכים ארבע שעות. מצלמים רק אנכי ואז אין מה לשים באתר, או רק אופקי ואז הרילס חתוך רע. שוכחים את צילומי האווירה. ואין מי שמאשר, אז מצלמים שתי גרסאות של הכול.

איך זה עובד אצלנו

במחלקת הפקות הווידאו וימי הצילום אנחנו מגיעים עם צוות הצילום שלנו, אבל העבודה האמיתית נעשית לפני: לוח התוכן הופך לרשימת שוטים, רשימת השוטים ללו״ז, והלו״ז ליום שנגמר בזמן. הצ’קליסט להורדה למטה הוא בדיוק מה שאנחנו ממלאים לפני כל יום צילום. אם תרצו, נמלא אותו יחד. וכמה זה עולה: כמה עולה יום צילום.