למה תרגום לא מספיק
תוכן שנכתב בעברית ותורגם לאנגלית נשמע מתורגם, וקהל אמריקאי מרגיש את זה בשנייה הראשונה. ההבדל הוא לא רק בשפה:
- הקשרים. דוגמאות, הומור ומושגים שעובדים בישראל לא תמיד קיימים אצל הקהל בחו״ל, ולפעמים הם עובדים הפוך.
- סדר המידע. קהל שלא מכיר את הרקע צריך אותו בפריים הראשון, לא בסוף.
- טון. מה שנשמע ישיר בעברית יכול להישמע תוקפני באנגלית, ומה שנשמע מנומס יכול להישמע מתחמק.
לכן התוכן לקהל בחו״ל נבנה מהיסוד בשבילו: בוחרים את הזווית, את הפתיח ואת הניסוח מתוך מה שהקהל הזה כבר יודע ומרגיש.
זמן ומהירות
החוף המזרחי של ארה״ב נמצא בדרך כלל שבע שעות אחרי ישראל. זה אומר שהשעות שבהן הקהל פעיל הן הערב והלילה שלנו, ושאירוע שקורה שם בצהריים מגיע אלינו בערב. ארגון שרוצה להיות חלק מהשיחה צריך צוות שמגיב בשעות האלה, ותהליך אישור שמאפשר לפרסם תוך שעות ולא תוך ימים.
תרומות מחו״ל: לבדוק לפני הקמפיין
עמותה שמשווקת לתורמים אמריקאים צריכה לדעת מראש איך הם יכולים לתרום. לפי רשות המסים האמריקאית, תרומה לארגון זר בדרך כלל לא מוכרת לניכוי. לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב, תרומה לעמותה ישראלית מוכרת רק למי שיש לו הכנסה ממקורות בישראל, ועד 25% מאותה הכנסה.
בפועל, זה משנה את הקמפיין: לאן מפנים את התורמים, איזה עמוד תרומה מקבל אותם, ומה מותר לכתוב להם על הטבת מס. זו החלטה לקבל עם רואה חשבון ועורך דין לפני שמשקיעים במדיה.
מה בנינו ל-Frontline Advocates
Frontline Advocates הוא ארגון הסברה ללא מטרות רווח, שפועל בשיתוף משרד החוץ ופונה בעיקר לקהל האמריקאי. כשהתחלנו, הארגון היה בתחילת דרכו, בלי מוצר למכור ובלי המרה למדוד. המשימה הייתה לבנות נוכחות בסביבת תוכן תחרותית מאוד.
בנינו אסטרטגיית תוכן אורגנית, בלי מדיה ממומנת:
- קהל אמריקאי מהיסוד. שפה, הקשרים תרבותיים ואופן הצגת המידע נבנו לקהל הזה, לא תורגמו אליו.
- מהירות. זיהוי אירועים והפיכתם לתוכן בזמן שהקהל כבר מדבר עליהם.
- תוכן שנולד לפלטפורמה. וידאו קצר לאינסטגרם, עם פתיח שעוצר את הגלילה בשניות הראשונות.
בחודש הראשון החשבון צמח מ-4,172 ל-6,284 עוקבים, יותר מ-50%, וכל הצמיחה אורגנית. כמה תכנים שונים עברו 100 אלף צפיות, ובהמשך סרטון אקטואלי אחד הגיע ליותר מ-1.5 מיליון צפיות אורגניות. הפירוט המלא: מנוע חשיפה אורגני לארגון שרק התחיל.
האתר: עמוד נפרד לכל שפה
קמפיין לקהל בחו״ל מוביל לאתר, ושם קורה אותו דבר: עמוד שנכתב בעברית ותורגם נשמע מתורגם. מה שעובד:
- עמוד משלו לכל שפה, בכתובת נפרדת, עם תוכן שנכתב לקהל הזה.
- סימון הגרסאות לגוגל. לפי גוגל, מסמנים גרסאות שפה של אותו עמוד בתגית hreflang, וכל גרסה צריכה להפנות לעצמה ולכל הגרסאות האחרות. בלי ההפניה ההדדית, גוגל מתעלמת מהסימון.
- תוכן מתורגם באמת. לפי גוגל, עמוד שתורגם בו רק התפריט והתוכן העיקרי נשאר בשפה המקורית נחשב לכפילות של העמוד המקורי.
- עמוד ברירת מחדל, למשל עמוד לבחירת שפה, לגולשים שהשפה שלהם לא מכוסה.
- טופס ומענה מותאמים: שדה טלפון שמקבל קידומת בינלאומית, ומישהו שעונה בשעות של הקהל.
מה מודדים בקמפיין לקהל בחו״ל
- כמה מהקהל באמת נמצא במדינת היעד, ולא בישראל.
- מעורבות שמעידה על שיחה: שיתופים ותגובות, לא רק צפיות.
- תנועה לאתר ופעולות בו: הרשמה, הצטרפות לרשימה או תרומה.
- צמיחת קהילה לאורך זמן, ולא רק שיאים של סרטון אחד.